top of page
תמונת הסופר/תorlytagar

שמנים אתריים מסוכנים בשימוש שגוי

אני רוצה להתחיל מהסוף:

שמנים אתריים בשימוש נכון ובטוח, נפלאים לטיפול בגוף ובנפש, לשיפור הבריאות, לטיפוח העור ומשפיעים נפלא על איכות חיינו. אחרי שהבהרתי את זה, אני חוזרת לנושא החשוב של המאמר: כאשר אנו משתמשים באופן שגוי בשמנים אתרים הם עלולים לסכן את בריאותנו.

שימוש שגוי בשמנים אתרים עלול לגרום לבעיות "קלות" כמו גירויים עור וכוויות, ועד בעיות חמורות כמו פגיעה במערכת הנשימה, מערכת העיכול, מערכת העצבים וכו'.

מה הכוונה שימוש שגוי? למשל, מריחה על העור שמן אתרי שלא דולל כמו שצריך בשמן נשא. או מריחת שמן אתרי מסויים באיזור בגוף שאסור למרוח. וגם, שימוש בשמן אתרי לא מתאים בהריון, הנקה, ילדים קטנים, חולים במחלות שונות ועוד... שימוש לא נכון יכול להיות במריחה חיצונית או פנימית, בבליעה וגם בהרחה.

איך שמנים אתרים משפיעים על הגוף שלנו?

חשוב להבין איך שמנים אתרים נכנסים לתוך הגוף שלנו כדי להבין את הסכנות שבשימוש שגוי. שמנים אתרים נכנסים לגוף בשתי דרכים מרכזיות:

  1. הרחת שמנים אתריים כאשר אני אנחנו מריחים שמן אתרי, המולקולות הנדיפות הקטנטנות חודרות בקלות אל תוך האף שלנו, ומשם מטיילות לכל אורך מערכת הנשימה. הן משפיעות על כל דרכי הנשימה, ועל מנת להמחיש את זה, אפשר לדמיין ממש כאילו אנחנו מורחים את החומר הפעיל שבצמח בתוך מערכת הנשימה שלנו. כך הוא משפיע לטובה על מערכת הנשימה (למשל, פותח את מערכת הנשימה, מסלק ליחה, הורג וירוסים וכו'). בדיוק באותו אופן, נוכל לדמיין שאנחנו "מורחים" חומר שעלול לגרות בצורה כל שהיא את מערכת הנשימה שלנו ועלול לגרום לה לנזק. כך למשל בשימוש שגוי, אנו עלולים לגרום לייבוש הרקמה העדינה של האף, להחמרה בקשיי נשימה, ואפילו להפרעה של ממש בנשימה שמסכנת חיים במקרים קיצוניים. אנחנו יכולים לגרום לנזק בטווח הקצר כמו החמרה בנזלת או אף סתם, ועד לנזק לטווח הרחוק כמו גירוי תמידי במערכת הנשימה שיתבטא כמו אלרגיה, אסתמה, שיעולים כרוניים, יובש כרוני ברירית האף וכו'. לדוגמה, תינוק שמריח שמן אתרי אגרסיבי במיוחד כמו מנטה, קמפור, ווינטגרין, אקליפטוס מזן גלובלוס (ולא רדיאטה) עלול לסבול במקרים מסוימים, מכל אחד מהדברים שציינתי מעלה. שמנים אלו פשוט מכילים רכיבים שמערכת הנשימה של התינוק פשוט לא מוכנה להתמודד איתם עדיין, לעומת אדם בוגר ובריא. אנשים בעלי מערכת נשימה עדינה ורגישה, עלולים לסבול מתופעות זהות. בנוסף, השמן האתרי חודר בתהליך חילוף החומרים של החמצן בריאות אל תוך כלי הדם. אמנם במידה מוטעה יחסית למריחה על העור (מייד ארחיב על חדירת שמנים דרך העור), אך כמות מסוימת מהשמן האתרי כן נכנסת אל כלי הדם. אז גם אם התינוק מהדוגמה שלנו לא נראה כמושפע לרעה משמן המנטה שהוא מריח, אנחנו לא יכולים לראות בעיניים, איך זה משפיע על האיברים הפנימיים, אליהם זורם הדם שמכיל חלק מהשמן האתרי. זה מוביל אותנו אל הסעיף הבא בו ארחיב על חדירת השמנים אל כלי הדם.

  2. מריחת שמן אתרי על העור כאשר אני מורחת שמן אתרי על העור, אני משפיעה קודם כל העור עצמו. כלומר, השמן נוגע בעור למטרת ריפוי, חיטוי, טיפוח העור וכו'. לשמנים אתרים יש השפעה נפלאה במיוחד על העור והם יכולים לרפא בעיות עור מהקלות ועד הקשות ביותר! אבל, אנחנו חושבים ששמן אתרי הוא חומר עדין, כשלמעשה גם השמנים העדינים ביותר עלולים לגרום לגירויי עור קלים וקשים. למשל, כאשר אנחנו לא מדללים את השמן האתרי בשמן נשא כלל, או מדללים אותו בריכוז לא נכון. או כאשר אנחנו מורחים שמנים אתרים אגרסיביים על איזורי עור עדינים, על תינוקות וכו'. למשל, מריחת שמן אתרי רוזמרין להרחקת כינים ללא דילול בשמן נשא עלולה לגרום לגירוי עור שיתבטא החל מגרד ועד כוויה בעור (תלוי ברגישות העור ואופן השימוש). או מריחת שמן אתרי עץ התה באיזור הנרתיק, עלולה לגרום לגירוי ברקמת הנרתיק שיתבטא החל מתחושת צריבה ועד לצילוק קבוע של רקמת הנרתיק העדינה שפשוט יוביל לכאב וקשיים ביחסי מין. נכון שחלק מהאנשים שיעשו זאת לא יחוו כל הפרעה בעור, אבל גם להם זה עלול לגרום לתגובה לא טובה בשימוש לאורך זמן ובנוסף, גם כאן, אנחנו רואים את ההשפעה של השמן האתרי חיצונית, אבל אנחנו לא רואים כיצד הוא חודר אל תוך כלי הדם ואיך הוא משפיע בתוך הגוף. במריחת שמן אתרי על העור הוא חודר בקלות אל תוך מחזור הדם ומשם משפיע על איברי הגוף והמערכות הפנימיות. מבנה המולקולות של השמן האתרי כל כך כך קטן, כך שהן חודרות בקלות רבה את כל השכבות העור, נכנסות אל מחזור הדם ומשם נכנסות אל תוך איברי הגוף ומטיילות בגוף כולו. למעשה, בניגוד למזון, תרופות או תוספי מזון, השמן האתרי חודר לתוך הגוף באין מפריע! כשאנחנו בולעים משהו, הוא עובר קודם כל הסינון של הכבד, טרם כניסתו למחזור הדם שלנו. הכבד הוא שומר סף, ועוזר לגוף שלנו לסנן רעלים בטרם הם מגיעים למערכות הגוף השונות. בשמנים אתרים, הפעולה היא הפוכה! השמן האתרי חודר קודם כל אל מחזור הדם ונכנס במהירות אל האיברים השונים, ורק לאחר מכן מגיע אל הכבד לתהליך הסינון... זה נותן לנו ייתרון מדהים בטיפול שכן, מריחה של שמן על החזה למשל, תגיע מהר מאוד אל הריאות ותעזור לנו להתמודד עם השפעת בקלות. או מריחה על הבטן תעזור לנו לטפל במהרה בקשיי עיכול. כך גם עם כאבים, דלקות ועוד ועוד. מצד שני, שימוש בשמנים אתרים לא מתאימים, או שאינם מדוללים כמו שצריך בשמן נשא עלול לגרום לנזק לאיברים והמערכות השונות. למשל, רבים לא יודעים שלשמן אתרי רוזמרין ומנטה יש השפעה חזקה על מערכת העצבים. שימוש בגיל צעיר מדי, או ללא דילול בשמן נשא עלול להזיק למערכת העצבים. מה יכול לקרות? קשה מאוד לצפות. ייתכן ולא יקרה כלום. ייתכן ויהיו כאבי ראש שלא נקשר בכלל לשימוש בשמן, וייתכן ויתפתחו עם השנים מחלות מערכת העצבים... והנה כהוכחה, לחולי אפילפסיה למשל, אסור שימוש כלל בשמנים אלו כי הם מגרים את מערכת העצבים ועלולים לגרום לפרכוסים. למען הסר ספק, בשימוש נכון, לאנשים בוגרים ובריאים שמנים אלו בטוחים ומועילים מאוד במגוון רחב של בעיות בריאות.

כל אלו כמובן רק דוגמאות, ולכן חשוב להכיר את כללי הבטיחות והאזהרות השונות לכל שמן ושמן. שמנים אתרים אומנם חומרים טבעיים, אך בטח כבר הבנתם מהמאמר שלי שלי, שטבעי לא בהכרח אומר עדין ובטיחותי לכל.


ואז נשאלת השאלה המטרידה:

למה תכשירים שנועדו לאיזור מסויים בגוף או אוכלוסיה מסויימת מכילים שמנים אתריים שעלולים לסכן אותם?

למשל, למה בתכשירים רבים לנרתיק אפשר למצא שמן עץ התה? או למה במוצרים רבים לטיפול בצינון בתינוקות רכים יש שמן אתרי מנטה?

התשובה מורכבת ופה אני נותנת את דעתי האישית בלבד, אך מתוך ניסיוני המקצועי כמובן, וכל אחד יבחר מה לעשות עם זה:

ראשית, ייצרנים ומשווקים רבים לא מודעים לסכנות שיש בשמנים אתרים, או שהם מודעים ולא רוצים להתעסק בזה יותר מדי. כי שמן עץ התה מרפא פטריה נפלא, (או מנטה פותח את האף ממש מהר) והוא זול לעומת שמנים אתרים נפלאים אחרים, ואין מחקר שמוכיח חד משמעית שהוא יגרום לצילוק רקמת הנרתיק למישהי, וגם הוא ממש מפורסם אז יהיה קל למכור את המוצר אם הביטוי "עץ התה" יתנוסס עליו, ואין גוף רשמי שמתעסק בצמחים שימנע ממני לעשות זאת, אז- למה לא....? שנית, בארומתרפיה יש שתי גישות מרכזית. הגישה המסורתית שהיא מתירנית והגישה המודרנית שהיא שמרנית יותר. הגישה המסורתית - אומרת, אם לפני מאות ואלפי שנים השתמשו בשמן מסויים לטיפול מסויים, אנחנו דבקים בידע המסורתי הקיים וממשיכים להמליץ את אותן המלצות שניתנו מאז ומעולם.

הגישה המודרנית- אומרת, אנחנו לוקחים את כל הידע המסורתי המדהים שנצבר לאורך היסטוריית הריפוי בעזרת שמנים אתרים, משתמשים בו בכבוד רב, אבל משלבים איתו גם את הידע החדש שצברנו בעשרות השנים האחרונות בזכות הטכנולוגיה המדהימה. ניסויים, מחקרים ונסיון חדש של מטפלים מראה לנו שיש השלכות בריאותיות שלא ידענו לזהות לפני מאות שנים. דוגמאות:

  • שימוש בשמן עץ התה על העור פעם נחשב בטוח ללא דילול, היום אנחנו מבינים הרבה יותר טוב את ההשפעות על העור, הדם ומערכות הגוף ומבינים שהוא לא עדין כמו שחשבנו פעם וזה עלול להיות מסוכן.

  • שימוש בשמן אתרי אקליפטוס פעם נחשב בטוח לתינוקות קטנים, היום אנחנו יודעים שמותר רק אקליפטוס מזן רדיאטה, וממש בשנים האחרונות גילנו שכשהוא לא בתוך תערובת עלול להיות אגרסיבי מדי לנשימה לתינוקות מתחת גיל שנה.

  • שמן עשב הלימון פעם נחשב כבטיחותי לנשים הרות, ורק ממש בשנים האחרונות גילנו שהוא עלול לגרום לבעיות בהתפתחות העובר וכבר לא משלבים אותו בתערובות לנשים בהריון בשל חשש זה.

אני נוטה מאוד לגישה המודרנית, השמרנית יותר. כלומר, אני מאמינה שאם אני יכולה להשיג את אותה תוצאה מעולה על ידי שילוב שמנים מדויקים ובטיחותיים יותר, למה שאקח סיכון עם שמנים שעלולים לגרום לנזק למטופל שלי? ייתכן והמוצר הסופי יהיה מעט מורכב או יקר עבור הייצרן לייצר אותו, אבל נדע שאין חשש לנזק לאותו תינוק, אישה הרה וכו'. כמטפלת, זה חשוב לי לא פחות מ- רק להצליח בטיפול עצמו. כי לרפא פטריה וליצור צלקת כואבת בנרתיק, או לפתוח לתינוק את האף אבל לגרום לו לקשיי נשימה לטווח הרחוק- זה לא טיפול מוצלח בעיניי.... מקווה שאתם מסכימים איתי :)


רוצים לדעת עוד על שימוש בטוח בשמנים אתרים? הצטרפו לקהילות שלי לטיפים, ייעוץ והעשרת הידע:


בריאות שלימה,

אורלי





פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentários


whatsapp.png
bottom of page